group-telegram.com/Topazram/960
Last Update:
מי שנולד בשנות ה-90 כשהיה ילד חי למציאות של שירי שלום בבית הספר, אוטובוסים מתפוצצים וכמובן ארץ נהדרת. בחינוך הממלכתי כילד אני זוכר כמה היא הייתה משפיעה על השיח שלנו בעידן של טלוויזיה עוצמתית ומדורת שבט.
אולי הרגע הראשון בגיל בית הספר היסודי שהתחלתי להרגיש שונה היה שם - כשהציגו את "רוחל'ה". מתנחלת מרושעת שבגללה אין שלום. לא יכלתי להכיל כילד את הדיסוננס בין שירי השלום לקולות המלחמה - והתרבות שפשוט עוסקת "בלהצחיק". לא יודע. אף פעם לא אהבתי את "להצחיק". זה לא ענה לי על השאלה בדיסוננס שירי השלום והאוטובוסים המתפוצצים.
והאמת בראייה היסטורית - "המצחיק" הזה אולי היה תחילת תרבות הציוצים, הגידופים והטויטר, תרבות של חוסר ענייניות, בריונות. קידוש הרייטינג שבהמשך יהיה לייקים.
יש לדור שלנו משימה קשה מאוד: לצאת מהתרבות הרעה של בני דור המדבר. גידופים, קללות, מרירות, ציניות וחוסר פרקטיקה - הם האויב של היהודי המשכיל והמתקדם. הם האויב של תרבות התלמוד, הספר, הפלפול.
וכמו בני המדבר שהתנגדו למשה אדון הנביאים - ככה בני המדבר המודרנים חינכו אותנו לשעבוד ולא לעצמאות. לנוחות ולא חירות. לחשיבת "עכשיו" ולא לדורי דורות. לקידוש הזמני, אבל אנחנו עם נצחי.
אז מצטער,
אני לא רוצה לקחת חלק מתרבות ארץ נהדרת.
אני חולם על דוד המלך ודוד בן גוריון
על יהושע בן נון ומתתיהו
על יוסף הצדיק החולם והתנועה הציונית.
זה באמת לא אידיאולוגי, אלא תודעתי. נמאס לנו. לא בשביל זה יצאנו ממצרים. מותר לנו לחלום על ארץ גדולה וכבירה יותר. מותר לנו.
יוסף הצדיק חלם חלומות מתוך כלא, בני דור הניצחון חולמים מתוך הכלא התודעתי המודרני - להסתפק במועט, להיות מרירים, לא ליזום ולא לשאול שאלות.
אנחנו יוצאים מהמדבר, אנחנו בונים את הכניסה לארץ שלנו. זה קורה בשטח, זה מאוד מיוחד. אנחנו הדור שיוסף החולם ומשה משחרר העבדים חיכו לו.
יש לדור שלנו משימה נשגבת, קודם כל לתקן את האומה הכבירה והאצילית שלנו. קול מלכים, מורדים ונביאים הגיע. וזה יקח זמן, אך האדם העברי יגיע לכבוד והאצילות לו הוא ראוי. מול ההשפלה והבושה של עידן המדבר, יגיע עידן אחר.
BY Topaz Ram
Share with your friend now:
group-telegram.com/Topazram/960