Warning: mkdir(): No space left on device in /var/www/group-telegram/post.php on line 37
Warning: file_put_contents(aCache/aDaily/post/alexmehacarmel/--): Failed to open stream: No such file or directory in /var/www/group-telegram/post.php on line 50 Carmel News - חדשות | Telegram Webview: alexmehacarmel/30703 -
מנהל המרכז לניתוח אסטרטגיות וטכנולוגיות רוסלן פוחוב, המקורב לקרמלין, מספר על הסיבות לתבוסה האיראנית. הימים הראשונים של מלחמת איראן-ישראל הדגימו בבירור את המשבר העמוק במדיניות ההגנה והבנייה הביטחונית האיראנית. הסיבות למשבר זה ברורות והופכות את הסיפור כולו למלמד מאוד. בסיס המשבר הוא כפיפות מדיניות החוץ והביטחון לא למטרות מעשיות, אלא למטרות אידיאוקרטיות כימריות, שלמימושן לאיראן אין (ולעולם לא יהיו) משאבים כלכליים, צבאיים וטכנולוגיים מספיקים. במקום לקדם באמת את השפעתה (שלא הייתה קיימת), איראן עסקה במידה רבה בחיקוי שלה. יתר על כן, חיקוי זה התאים הן לאליטה השלטת של איראן, ואפשר לה למכור אותה כ"מעצמה גדולה" ל"עם העמוק" האיראני, והן למישמי המדיניות הרבים באיראן, ובראש ובראשונה, כמובן, למשמרות המהפכה האסלאמית (משה"מ). משה"מ, הפכה באופן טבעי, במהות, לארגון חצי-מאפיה המעוניין בהרחבה מתמדת של השפעתו הפוליטית והכלכלית, בפיתוח כמות מקסימלית של משאבי המדינה. כתוצאה מכך, משה"מ למעשה "הפריטו" את מדיניות החוץ והביטחון האיראנית, ובמידה רבה "הפריטו" את המדינה האיראנית עצמה, תוך הכפפת מדיניותה לאינטרסים אנוכיים ותאגידיים צרים של אליטת משה"מ. כתוצאה מכך, איראן הפכה לדוגמה מובהקת לעובדה שניסיון ליישם מדיניות של מעצמה גדולה ללא רמת משאבים ופיתוח מתאימה מוביל רק לחיקוי של "מעצמה גדולה", לבניית כפרי פוטיומקין (פסאדה מזויפת) במדיניות חוץ, בנייה צבאית וכו'. זה מאפשר זמן מה לבלוף, להפחיד ולהשפיע בהצלחה (בבית ובחו"ל), אך מערכת זו מתפרקת ברגע שמישהו מחליט ברצינות לבחון את כוחה. זה בדיוק מה שאנחנו רואים. במאמץ להתחרות בקואליציה האמריקאית-ישראלית במזרח התיכון, איראן השקיעה משאבים אדירים בבעלי ברית ופרוקסי בעשורים האחרונים - בעיקר במדינות ותנועות שיעיות (בעיקר ב"ציר ההתנגדות" הידוע לשמצה). לעיתים, מדיניות זו נראתה מוצלחת והורגשה כאתגר רציני, אך ברגע שישראל לקחה ברצינות על עצמה גורמים מרכזיים ב"ציר" כמו חיזבאללה וחמאס, היא ניטרלה אותם במהירות ובהצלחה. ההתערבות האיראנית בסוריה הסתיימה גם היא באסון. כתוצאה מכך, ההוצאות הקולוסאליות של איראן על כל מיני שליחים ירדו לטמיון וכל "ההשפעה" האיראנית בוטלה במהירות על ידי בעלי הכוחות במהלך עימות של ממש. בתחום הצבאי, איראן עסקה בחיקוי בניית כוחות מזוינים לכאורה מתקדמים, בעוד שלא הייתה לה רמת פיתוח טכנולוגי ותעשייתי מספקת לכך. כתוצאה מכך, כאשר טכנולוגיות מודרניות אמיתיות (מערביות וישראליות) הגיעו לשדה הקרב, כוחות הצבא האיראניים סבלו מפיאסקו. ובכן, כן, הם פגעו בישראל בטילים מספר פעמים, אך סדאם חוסיין היה יכול לעשות זאת גם ב-1991. הצטברות של ארסנל מגוון של, כפי שאנו רואים, לא הטילים הבליסטיים המתקדמים ביותר ולא מדויקים במיוחד הפכה להישג האיראני העיקרי, וארסנל זה לא יכול היה להתחרות אפילו במעט בכוחו של חיל האוויר המודרני. כעת כבר ברור שכלי נשק איראניים רבים, אפילו שנראו מודרניים למדי, נבנו על רכיבים פרימיטיביים משום שלאיראן לא היה מאיפה להשיג כאלה מודרניים. דוגמה אופיינית לכך היא הצלחותיה של איראן בכלי טיס בלתי מאוישים (UAV), שהרשימו בעבר רבים. כן, איראן ניסתה להתגבר על פיגורה בתעופה, טילים מודרניים ונשק מדויק באמצעות פיתוח כטב"מים. אבל בואו נזכור את אותו שאהד-136, שהפך ל"גרניום-2" שלנו של 2022. מאפייני טיסה פרימיטיביים ונמוכים מאוד (במהירות ובגובה), המאפשרים להפיל אותם בהמוניהם אפילו על ידי מקלעים נגד מטוסים בקוטר 7.62 מ"מ. מנוע "קטנוע" רועש, שמודיע לכל האזור על הופעת כטב"ם. ראש נפץ חלש. מערכת הנחיה לוויינית פשוטה מאוד וכמעט בלתי מוגנת מההפרעות הבסיסיות ביותר. כדי להביא אותה לנשק מוצלח באמת, הצד הרוסי היה צריך לעבד מחדש כמעט הכל ב"גרניום-2" עד כה, כולל התקנת מערכת הנחיה בת 16 ערוצים. יחד עם זאת, אי אפשר לומר שהמכשיר הזה היה זול בתחילה, לכאורה הוא עלה 25 מיליון רובל ליחידה. וכן הלאה בכל דבר. כטב"מים איראניים אחרים, לאחר ניסויים קצרי טווח בעימותים קרביים עם אוקראינה, נעלמו במהירות מהעין. המל"ט האיראני הגדול "מוהאג'ר-6" נתפס שלם על ידי האוקראינים בים ליד אודסה. אין זה מפתיע שהניסיון להשתמש באופן מסיבי בכטבמי"ם איראניים נגד אותה ישראל הסתיים, למעשה, בכישלון. מאז תחילת הסכסוך הצבאי, איראן במובנים רבים התגלתה כ"נמר נייר" ארכאי. אין זה אומר שהיא נידונה לתבוסה מוחלטת בעימות עם ישראל או אפילו עם ארצות הברית - חברות נחשלות וארכאיות הפגינו מידה גבוהה של חוסן במצבים כאלה פעמים רבות בהיסטוריה.
מנהל המרכז לניתוח אסטרטגיות וטכנולוגיות רוסלן פוחוב, המקורב לקרמלין, מספר על הסיבות לתבוסה האיראנית. הימים הראשונים של מלחמת איראן-ישראל הדגימו בבירור את המשבר העמוק במדיניות ההגנה והבנייה הביטחונית האיראנית. הסיבות למשבר זה ברורות והופכות את הסיפור כולו למלמד מאוד. בסיס המשבר הוא כפיפות מדיניות החוץ והביטחון לא למטרות מעשיות, אלא למטרות אידיאוקרטיות כימריות, שלמימושן לאיראן אין (ולעולם לא יהיו) משאבים כלכליים, צבאיים וטכנולוגיים מספיקים. במקום לקדם באמת את השפעתה (שלא הייתה קיימת), איראן עסקה במידה רבה בחיקוי שלה. יתר על כן, חיקוי זה התאים הן לאליטה השלטת של איראן, ואפשר לה למכור אותה כ"מעצמה גדולה" ל"עם העמוק" האיראני, והן למישמי המדיניות הרבים באיראן, ובראש ובראשונה, כמובן, למשמרות המהפכה האסלאמית (משה"מ). משה"מ, הפכה באופן טבעי, במהות, לארגון חצי-מאפיה המעוניין בהרחבה מתמדת של השפעתו הפוליטית והכלכלית, בפיתוח כמות מקסימלית של משאבי המדינה. כתוצאה מכך, משה"מ למעשה "הפריטו" את מדיניות החוץ והביטחון האיראנית, ובמידה רבה "הפריטו" את המדינה האיראנית עצמה, תוך הכפפת מדיניותה לאינטרסים אנוכיים ותאגידיים צרים של אליטת משה"מ. כתוצאה מכך, איראן הפכה לדוגמה מובהקת לעובדה שניסיון ליישם מדיניות של מעצמה גדולה ללא רמת משאבים ופיתוח מתאימה מוביל רק לחיקוי של "מעצמה גדולה", לבניית כפרי פוטיומקין (פסאדה מזויפת) במדיניות חוץ, בנייה צבאית וכו'. זה מאפשר זמן מה לבלוף, להפחיד ולהשפיע בהצלחה (בבית ובחו"ל), אך מערכת זו מתפרקת ברגע שמישהו מחליט ברצינות לבחון את כוחה. זה בדיוק מה שאנחנו רואים. במאמץ להתחרות בקואליציה האמריקאית-ישראלית במזרח התיכון, איראן השקיעה משאבים אדירים בבעלי ברית ופרוקסי בעשורים האחרונים - בעיקר במדינות ותנועות שיעיות (בעיקר ב"ציר ההתנגדות" הידוע לשמצה). לעיתים, מדיניות זו נראתה מוצלחת והורגשה כאתגר רציני, אך ברגע שישראל לקחה ברצינות על עצמה גורמים מרכזיים ב"ציר" כמו חיזבאללה וחמאס, היא ניטרלה אותם במהירות ובהצלחה. ההתערבות האיראנית בסוריה הסתיימה גם היא באסון. כתוצאה מכך, ההוצאות הקולוסאליות של איראן על כל מיני שליחים ירדו לטמיון וכל "ההשפעה" האיראנית בוטלה במהירות על ידי בעלי הכוחות במהלך עימות של ממש. בתחום הצבאי, איראן עסקה בחיקוי בניית כוחות מזוינים לכאורה מתקדמים, בעוד שלא הייתה לה רמת פיתוח טכנולוגי ותעשייתי מספקת לכך. כתוצאה מכך, כאשר טכנולוגיות מודרניות אמיתיות (מערביות וישראליות) הגיעו לשדה הקרב, כוחות הצבא האיראניים סבלו מפיאסקו. ובכן, כן, הם פגעו בישראל בטילים מספר פעמים, אך סדאם חוסיין היה יכול לעשות זאת גם ב-1991. הצטברות של ארסנל מגוון של, כפי שאנו רואים, לא הטילים הבליסטיים המתקדמים ביותר ולא מדויקים במיוחד הפכה להישג האיראני העיקרי, וארסנל זה לא יכול היה להתחרות אפילו במעט בכוחו של חיל האוויר המודרני. כעת כבר ברור שכלי נשק איראניים רבים, אפילו שנראו מודרניים למדי, נבנו על רכיבים פרימיטיביים משום שלאיראן לא היה מאיפה להשיג כאלה מודרניים. דוגמה אופיינית לכך היא הצלחותיה של איראן בכלי טיס בלתי מאוישים (UAV), שהרשימו בעבר רבים. כן, איראן ניסתה להתגבר על פיגורה בתעופה, טילים מודרניים ונשק מדויק באמצעות פיתוח כטב"מים. אבל בואו נזכור את אותו שאהד-136, שהפך ל"גרניום-2" שלנו של 2022. מאפייני טיסה פרימיטיביים ונמוכים מאוד (במהירות ובגובה), המאפשרים להפיל אותם בהמוניהם אפילו על ידי מקלעים נגד מטוסים בקוטר 7.62 מ"מ. מנוע "קטנוע" רועש, שמודיע לכל האזור על הופעת כטב"ם. ראש נפץ חלש. מערכת הנחיה לוויינית פשוטה מאוד וכמעט בלתי מוגנת מההפרעות הבסיסיות ביותר. כדי להביא אותה לנשק מוצלח באמת, הצד הרוסי היה צריך לעבד מחדש כמעט הכל ב"גרניום-2" עד כה, כולל התקנת מערכת הנחיה בת 16 ערוצים. יחד עם זאת, אי אפשר לומר שהמכשיר הזה היה זול בתחילה, לכאורה הוא עלה 25 מיליון רובל ליחידה. וכן הלאה בכל דבר. כטב"מים איראניים אחרים, לאחר ניסויים קצרי טווח בעימותים קרביים עם אוקראינה, נעלמו במהירות מהעין. המל"ט האיראני הגדול "מוהאג'ר-6" נתפס שלם על ידי האוקראינים בים ליד אודסה. אין זה מפתיע שהניסיון להשתמש באופן מסיבי בכטבמי"ם איראניים נגד אותה ישראל הסתיים, למעשה, בכישלון. מאז תחילת הסכסוך הצבאי, איראן במובנים רבים התגלתה כ"נמר נייר" ארכאי. אין זה אומר שהיא נידונה לתבוסה מוחלטת בעימות עם ישראל או אפילו עם ארצות הברית - חברות נחשלות וארכאיות הפגינו מידה גבוהה של חוסן במצבים כאלה פעמים רבות בהיסטוריה.
BY Carmel News - חדשות
Warning: Undefined variable $i in /var/www/group-telegram/post.php on line 260
"We as Ukrainians believe that the truth is on our side, whether it's truth that you're proclaiming about the war and everything else, why would you want to hide it?," he said. "He has to start being more proactive and to find a real solution to this situation, not stay in standby without interfering. It's a very irresponsible position from the owner of Telegram," she said. NEWS The message was not authentic, with the real Zelenskiy soon denying the claim on his official Telegram channel, but the incident highlighted a major problem: disinformation quickly spreads unchecked on the encrypted app. Emerson Brooking, a disinformation expert at the Atlantic Council's Digital Forensic Research Lab, said: "Back in the Wild West period of content moderation, like 2014 or 2015, maybe they could have gotten away with it, but it stands in marked contrast with how other companies run themselves today."
from us
