יוסף לברן - Yossef Levran

האם היה אפשר להסתדר בלי ארצות הברית? 🛩💣 🛩💣

זאת כמובן שאלה חשובה, אבל השאלה היותר חשובה היא האם בכלל מישהו שם בהנהגה שאל את עצמו את השאלה הזאת?

הרי הציור שיש לנו בראש בדרך כלל הוא שההנהגה בוחנת את המציאות בצורה שקולה, את היתרונות ואת החסרונות, ואז באופן מושכל מגיעה למסקנה שאין לנו ברירה אלא לערב את האמריקאים. ברור לנו, שאם קראנו לטראמפ לעזרה וביקשנו ממנו להפציץ את פורדו, זה בגלל שאי אפשר היה אחרת.

אז לא בדיוק.

כבר אב"א אחימאיר בשנות ה-30 של המאה הקודמת זיהה את הדפוס החוזר בהנהגה הציונית תמיד לבוא ולהתרפק על המעצמה הנוכרית התורנית, והוא טבע אז את המושג של פולחן הלויאליות (=פולחן הנאמנות). מדובר בפולחן, כי כמו כל פולחן, יותר ממה שהוא בא למלא צורך מציאותי, הוא בא למלא צורך נפשי. ובאמת להנהגה הציונית תמיד היה את הצורך הנפשי העמוק הזה (אותו לא ננתח עכשיו) לקבל את מרותן של המעצמות הזרות, גם אם ספציפית ובהקשר הנתון אפשר היה להסתדר בלעדיהן.

אצל בנימין נתניהו, האקסיומה הזאת של "תמיד להסתמך על הגויים" עלתה מצורך נפשי מודחק אל הרמה של אידאולוגיה מודעת.

בספרו מקום תחת השמש שיצא לאור לפני יותר משלושים שנה, בפרק האחרון על שאלת הכוח היהודי, נתניהו מגלה לנו דבר מדהים בהשקפת עולמו. הוא טוען שהניצחונות הצבאיים של ישראל, גם המזהירים שבהם טומנים בחובם סכנה עצומה לתודעה הישראלית: הם מחנכים אותנו שאפשר להסתדר לבד.

הוא אפילו יוצא שם נגד ניצחון ששת הימים, שהוא הניצחון הצבאי הגדול בתולדותנו, ואומר שהעובדה שפעלנו שם לבד וללא גיוס דעת הקהל העולמית, השפיעה השפעה רעה על תודעתנו הלאומית וגרם לנו להגזים "בהערכתו של הכוח הצבאי ככוח הבלעדי הדרוש להבטחת קיום המדינה" (שם עמ' 379 – 380).

זאת אומרת שכבר לפני שלושים שנה, נתניהו הסביר ונימק מדוע עדיף לנו ניצחון צבאי קטן יותר (עם תוצאות פחות טובות) אבל שמתואם באופן מלא עם העולם, מאשר ניצחון צבאי גדול ומפואר שבו פעלנו לבדנו, בכוחות עצמנו. וזאת משום שלנתניהו יש אקסיומה מדינית-היסטורית ולפיה ישראל לא יכולה להבטיח את קיומה בעצמה בלי להישען על העולם.

הנקודה החשובה שאני רוצה שתיקחו מכאן היא שלא נכון לחשוב שכל החלטה לערב את האמריקאים לסייע לנו נובעת מהערכה שקולה של נתוני המציאות. ייתכן מאוד שלא היינו יכולים לגמור את פורדו בלי ה-B2, אבל באותה מידה ייתכן מאוד שכן היינו יכולים, אבל השקפת העולם של המנהיגים שלנו וההנחות שבה, הן אלה שקבעו את אופן ההסתכלות על המציאות וגזרו שאין לנו אפשרות שלא לקרוא לאמריקאים.

יוסף לברן בטלגרם

www.group-telegram.com/us/yossef_levran.com/1162

387 viewsedited  Jun 27 at 04:00

האם היה אפשר להסתדר בלי ארצות הברית? 🛩💣 🛩💣

זאת כמובן שאלה חשובה, אבל השאלה היותר חשובה היא האם בכלל מישהו שם בהנהגה שאל את עצמו את השאלה הזאת?

הרי הציור שיש לנו בראש בדרך כלל הוא שההנהגה בוחנת את המציאות בצורה שקולה, את היתרונות ואת החסרונות, ואז באופן מושכל מגיעה למסקנה שאין לנו ברירה אלא לערב את האמריקאים. ברור לנו, שאם קראנו לטראמפ לעזרה וביקשנו ממנו להפציץ את פורדו, זה בגלל שאי אפשר היה אחרת.

אז לא בדיוק.

כבר אב"א אחימאיר בשנות ה-30 של המאה הקודמת זיהה את הדפוס החוזר בהנהגה הציונית תמיד לבוא ולהתרפק על המעצמה הנוכרית התורנית, והוא טבע אז את המושג של פולחן הלויאליות (=פולחן הנאמנות). מדובר בפולחן, כי כמו כל פולחן, יותר ממה שהוא בא למלא צורך מציאותי, הוא בא למלא צורך נפשי. ובאמת להנהגה הציונית תמיד היה את הצורך הנפשי העמוק הזה (אותו לא ננתח עכשיו) לקבל את מרותן של המעצמות הזרות, גם אם ספציפית ובהקשר הנתון אפשר היה להסתדר בלעדיהן.

אצל בנימין נתניהו, האקסיומה הזאת של "תמיד להסתמך על הגויים" עלתה מצורך נפשי מודחק אל הרמה של אידאולוגיה מודעת.

בספרו מקום תחת השמש שיצא לאור לפני יותר משלושים שנה, בפרק האחרון על שאלת הכוח היהודי, נתניהו מגלה לנו דבר מדהים בהשקפת עולמו. הוא טוען שהניצחונות הצבאיים של ישראל, גם המזהירים שבהם טומנים בחובם סכנה עצומה לתודעה הישראלית: הם מחנכים אותנו שאפשר להסתדר לבד.

הוא אפילו יוצא שם נגד ניצחון ששת הימים, שהוא הניצחון הצבאי הגדול בתולדותנו, ואומר שהעובדה שפעלנו שם לבד וללא גיוס דעת הקהל העולמית, השפיעה השפעה רעה על תודעתנו הלאומית וגרם לנו להגזים "בהערכתו של הכוח הצבאי ככוח הבלעדי הדרוש להבטחת קיום המדינה" (שם עמ' 379 – 380).

זאת אומרת שכבר לפני שלושים שנה, נתניהו הסביר ונימק מדוע עדיף לנו ניצחון צבאי קטן יותר (עם תוצאות פחות טובות) אבל שמתואם באופן מלא עם העולם, מאשר ניצחון צבאי גדול ומפואר שבו פעלנו לבדנו, בכוחות עצמנו. וזאת משום שלנתניהו יש אקסיומה מדינית-היסטורית ולפיה ישראל לא יכולה להבטיח את קיומה בעצמה בלי להישען על העולם.

הנקודה החשובה שאני רוצה שתיקחו מכאן היא שלא נכון לחשוב שכל החלטה לערב את האמריקאים לסייע לנו נובעת מהערכה שקולה של נתוני המציאות. ייתכן מאוד שלא היינו יכולים לגמור את פורדו בלי ה-B2, אבל באותה מידה ייתכן מאוד שכן היינו יכולים, אבל השקפת העולם של המנהיגים שלנו וההנחות שבה, הן אלה שקבעו את אופן ההסתכלות על המציאות וגזרו שאין לנו אפשרות שלא לקרוא לאמריקאים.

יוסף לברן בטלגרם

BY יוסף לברן - Yossef Levran